jump to navigation

סוף סוף יוצא לי מזה משהו ! ינואר 2, 2009

Posted by danifeldsher in כללי.
3 comments

ישש!!!!!  סוף סוף זכיתי במשהו.. אז ככה, יום חמישי ה1.1.09 זו אחלה דרך להתחיל את השנה החדשה.. נכנסים לי 2 לקוחות על הבר ומבקשים המלצה על בירה קלילה. מכיוון שהבחורה ביקשה את הבירה אז אוטומטית הצעתי לה פיץ וקריק (2 בירות פירות מאוד קלילות ומתוקות אחת אפרסק ואחת דובדבנים) אבל היא לא רצתה משהו מתוק אז אני לא יודע למה הצעתי לה ויינשטפן ואפילו אמרתי לה שזאת בדיוק הבירה שהיא מחפשת (בעודי שותה שליש גינס  תו"כ..).

פתאום הבחור שאיתה מוציא מעטפה ואומר לי שהוא לקוח סמוי של ויינשטפן ושזכיתי ביום פינוק בהומלס פלייס ספא..

בנימה אופטימית זו, לפני זמן לא רב היה אירוע מאוד יפה של ביר מאסטר בפאב (אייריש האוס למי שעוד לא מעודכן) שהיה לדעתי ולדעת מנהלי הפאב הצלחה כבירה. משהו כמו 600 איש עברו באותו יום פאב שמשעה 8 בערב היה עמוס עד אפס מקום. וכן, היו שם גם בירות.

האירוע התמקד במבשלות ביתיות צפוניות (חיפה והסביבה) והיו שם לא מעט כאלה וגם כאלה שלא והרי הסיכום שלי :

נורמן – כל הרגילות והמוכרות שלהן, אין מה לפרט כי כולם טובות,מוכרות וכיפיות לשתיה חוץ מאחת. שימאי תוית כחולה שהיא רמה אחת מעל כולן ואולי הבירה הכי טובה ששתיתי (לא רק בפסטיבל אלא מזה הרבה זמן).

גולדה – 6 בירות בינוניות (בבקבוק) חלקן מתובלות בכל מיני שטויות דבר שאני מאוד לא אוהב, תיבול בא להסתיר את הטעם האמיתי של הבירה שכנראה לא משהו. רק אחת מהם הייתה טובה (הבירה בסגנון אנגלי..) על השאר הייתי מוותר.

ליבירה – 2 בירות מהחבית, כבדות יחסית אבל מעניינות. במיוחד הפורטר.

חיפא – הבירה הראשונה שטעמתי באותו ערב, ולראשונה בחיי שטעמתי את הבירה הזאת, ואין מה לומר – הבירה הביתית הכי טובה שטעמתי מעולם ואף טובה יותר מרוב הבירות שאני מכיר, מוכר ושותה בד"כ.

מבשלת הכרמל – איכס. טפל וחסר טעם. ורוב האנשים שדיברתי איתם מסכימים.

סאלארה – סטאוט מאוד מעניין, קליל ומעושן בטירוף!, לא אהבתי במיוחד אבל אפשר לראות שזה בירה מיוחדת.

לסיכום אני רק יכול לומר שהיה אחלה ערב שעזר לי מאוד לעצב את שלוש הבירות שלי!

מבקבוק – שימאי כחול

ביתית – חיפא (אמבר אייל)

חבית – הייתה ותישאר גינס..

התרשמויות קצרות דצמבר 5, 2008

Posted by danifeldsher in כללי.
4 comments

זה תקופה ארוכה לא כתבתי בבלוג אבל אין זה אומר שלא שתיתי.. לפניכם מספר התרשמויות על מספר משקאות ששתיתי והייתי חייב לכתוב עליהם משהו ותבינו למה..

גוני ווקר בלאק לייבל – בתור אחד שלא אוהב בכלל בלנדדים (עוד לא היה אחד שאהבתי..) ואפילו מעדיף בורבון עליהם – הוא ויסקי טוב. לא הייתי אומר שזה ויסקי מצוין אבל בהחלט אפשר היה לשים לב לויסקי מיוחד יותר מבלנדדים אחרים שקיימים, עדינות כלשהיא, צבע יפהייפה, עישון ברמה סבירה, וסיומת ארוכה וטובה (שלא אופינית בדרך כלל לבלנדדים) כל אלו מביאים אותי לרמה חדשה של הנאה מבלנדדים. לא ספק הבלנדד היחיד שאני יכול לשתות ולהנות ממנו ואפילו קניתי בקבוק.

בומביי והנדריקס – בתור חובב ג'ין קשה לי להבין למה בומביי נחשב לכה טוב ויוקרתי ועוד יותר קשה לי להבין איפה "הורדים והמלפפונים" של ההנדריקס. שני הג'ין האלו הם טובים ונעימים לשתיה אבל לטעמי מחירם הוא גבוה מדי לג'ין בינוני שכמוהם, אין להם סיומת חלקה וטובה כמו שהייתי מצפה מהם. הטנקריי ישאר הג'ין שלי וקשה לי להאמין שמישהו יוכל להחליף אותו (אבל החנייבר אורב לו בפינה).

הוני דיו honey dew – בירה דבש אורגנית מאנגליה שהפאב הביא בראש השנה, גועל נפש ואל תתקרבו אליה, שתו ברבר.

אמנם לא הרבה אבל בפוסט הבא יבוא ההמשך על עוד בירות ומבשלות פרטיות

מימוש האובססיה נובמבר 25, 2008

Posted by danifeldsher in ויסקי, כללי.
12 comments

מי שביקר בבלוג ודאי יודע כמה אני אוהב ויסקי (מי שלא שיקרא בלשונית "קצת על עצמי") וחלקכם גם יודע שאני כבר כמה שנים מת לממש את אחד החלומות הגדולים שלי וזה טיול בסקוטלנד. לא סתם טיול אלא טיול ויסקי.

כל שנה אני יושב בערך בתקופה זו של השנה ואומר לעצמי שהקיץ הזה אני טס! אבל אז מגיעות שביתות, עבודה , בעיות תקציביות ותוכניות אחרות שפתאום צצות משום מקום, אז שוב אני חוזר למקום הזה עכשיו ואומר לעצמי שהשנה די לחלטורה! , אני טס ולא משנה מה יהיה!!.

מכיוון שכל מזקקות הויסקי הסקוטיות כבר ממופות על הגוגל ארץ שלי, כל כתובת המזקקות רשומות בגיליון מיוחד של וורד, אני כבר רשום כחבר בכל מזקקה שמכבדת את עצמה ויש לה אתר אינטרנט (וגם אלו שלא..), ואפילו מעט כסף כבר יש אז הטיול השנה אולי יהיה אפילו מציאותי.

הטיול שאני מתכנן כרגע הוא די מקורי ואני מתחיל לעבוד מהיום על הביצוע שמתוכנן לקרות ככה :

טיסה: הטיסה תהיה דרך חברת תומפסון פליי (אם זו תמשיך להתקיים) למנצ'סטר  ומשם ברכבת לגלזגו. התענוג הראושני הזה אמור לעלות בסביבות ה 180 פאונד לטיסה ועוד כ20 פאונד לרכבת. סה"כ 200 פאונד שזה כ1000 שקל.

זמן שהיה: כ 25 יום שזה 3 שבועות וחצי.

לינה: התכנון כרגע הוא משהו בסגנון של טראק – בלי מלונות פאר, בלי רכב, מינימום הוצאות ומקסימום נוף וויסקי. לכן החישוב הוא לינות בB&B ומשהו כמו 3 לילות עם אוהל בהרים. 30 פאונד ללילה + ארוחת בוקר סה"כ 660 פאונד או 3300 שקל.

אוכל : ארוחת הבוקר כלולה בלינה, שאר ארוחות וחטיפים עוד 25 פאונד ליום בממוצע – סה"כה 625 פאונד שזה 3100 שקל.

שתיה : רוב השתיה כלולה בארוחות, הרבה מהויסקי כלול בביקורים במזקקות ומהבקבוקי שאני אקנה לדרך, שאר השתיה תעלה עוד 100 פאונד ?? שזה 500 שקל.

ויסקי: כמעט כל הביקורי מזקקות הם חינם עקב חברות ועם תיאום מראש, אלה שלא עוד כ 10 פאונד לביקור שזה ייצא מקסימום ב 5 מזקקות ?? נגיד 50 פאונד סה"כ שזה 250 ש"ח.

תחבורה: אוטובוסים, טרמפים, מעבורות, קשה להעריך עדיין אבל נניח משהו כמו 5 פאונד בממוצע ליום ?? (יהיו ימים בלי נסיעות כלל) סה"כ 120 פאונד שזה 600 ש"ח.

ויסקי: אני מקווה לקנות משהו כמו 4 בקבוקים מיוחדים להביא הביתה משהו כמו 60 פאונד לבקבוק שזה סה"כ 240 פאונד או 1200 ש"ח

אז כמה יצא לנו ??? כמעט 10000 שקל.

למה אני כותב הכל פה ?? כי הייתי רוצה לקבל מכל אחד מכם חוו"ד על ההערכה שלי.. אם הגזמתי במחיר או שאני תלוש מהמציאות, אם שכחתי משהו או שתכננתי יותר מדי, מה כדי מה לא כדי ועוד.. כל תגובה תתקבל בשמחה ובמלוא הרצינות. כל תהיה, שאלה, בקשה או כל דבר אחר גם כן ייענו בהקדם אז יאללה מה אתם אומרים ?? ייצא לפועל ??

שוב, כעבור מעל שלושה חודשים נובמבר 20, 2008

Posted by danifeldsher in כללי.
add a comment

לוקח לי זמן להתארגן על עצמי ולהתחבר חזרה לבלוג, בתקווה שהפעם אני יצליח להחזיק בו ולכתוב לפחות פעם בשבוע.. כמו שראיתם קודם יש לי מלא נושאים לכתוב עליהם וזו רק ההתחלה!, אני מאוד מקווה שלא אאכזב את חובבי האלכוהול אשר בודקים ומתעדכנים בבלוג שלי כי יש למה לצפות.

בינתיים אני רוצה לספר לכולם שהסיבה שאני עסוק כלכך בזמן האחרון היא שב3 חודשים האחרונים הועלתי בדרגה וכעט אני מנהל את הבר באייריש האוס. וכמו שחלקכם ודאי יודעים – חילופי ברמנים וצוות בפאב, שינוי מבצעים, הדרכות וכו.. לוקחים ממך הרבה זמן ובעיקר את הרצון לחשוב על כל זה בזמנך החופשי.

עכשיו כשהעניינים נרגעים לזמן מה אני יכול שוב לכתוב, אז תוך מספר ימים יעלה הפוסט הבא בנושא מבשלות בירה אז תבואו!!

עישון לא תמיד הורג אוגוסט 6, 2008

Posted by danifeldsher in ויסקי.
9 comments

אני אוהב ויסקי. מאוד. את זה אתם או חלקכם ודאי יודעים אבל מה שלא כולם יודעים הוא שאני בעיקר אוהב מעושנים.

לפני חודש (בערך) הוא הגיע. לגבולין 16. עד אותו יום התשובה לשאלה "מה הויסקי האהוב עלייך ? " הייתה לפרויג קווטר קאסק אבל עכשיו אני שוב בנקודת המוצא ולא יכול להחליט מי מהם טוב יותר.

בד"כ בויסקים מעושנים קשה להרגיש משהו חוץ מנוכחות כבדה של כבול (אני מתכוון לויסקים כמו ארדבג, לפרויג, לגבולין..) אבל אני יכול להשבע שפה הסיפור הוא קצת אחר. מרקם מדהים, שמנוני וכזה שרק כשאתה מריח אותו אתה כבר מפחד ממה שזה יעשה לחך שלך. אחרי לגימה אחת אתה כבר בטוח שזה מה ששותים בגיהנום. אחרי השלוק השני, הפה כבר רגיל לכבול אז אפשר כבר להרגיש את היופי העדין שבויסקי הזה. אחרי הלגימה השלישית האקסטזה כה גדולה שאתה (בלי לשים לב..) כבר מדבר במבטא סקוטי וקורא לכל מי שמסביבך "מייט".

הלגבולין הזכיר לי עד כמה אני אוהב מעושנים ועד כמה תענוג ויסקי יכול לגרום לי.. אז לכל מי שלא יודע על מה אני מדבר, שירים את התחת שלו ויגש לפאב הקרוב לביתו, יבקש מהברמן "לגבולין 16 נקי עם טיפה מים מינרלים בצד" – כדי לפתוח את הויסקי כמובן..

ניסיון לקאמבק אוגוסט 1, 2008

Posted by danifeldsher in כללי.
add a comment

הפוסט האחרון שלי נכתב ב 19 במאי.. עברו מאז 74 יום והרבה מאוד אירועים אלכוהוליים אבל מה לעשות שהעבודה ,הלימודים , מילואים באמצע והחברה (כן כן ..) לוקחים לי כל דקה פנויה שהייתה לי עם עצמי ורק עכשיו, סוף סוף, אפשר לחזור לכתוב.

אני טיפה יהרוס לכם עכשיו : הפוסט הזה לא יעסוק בכלום אלא רק יספר לכם על איזה נושאים אני מתכוון לכתוב פה בקרוב:

סמוקהד ןלגבולין(ויסקים מעושנים מאוד), מריצו ושימאי (בירות), בומביי ספייר והנדריקס(ג'ין),מזקקת הויסקי ניקה והויסקי שלהם החדש שיש לי, פסטיבל היין בחיפה, מבשלות בירה פרטיות,ג'וני ווקר בלק לייבל, בירה גינס ועוד כמה הפתעות באמצע.. שימו לב שעם כל פוסט יעודכנו גם רשמי הטעימה (ויש מלא!) והבר הביתי..

אז שיהיה לכולם סופש מהנה!

פסטיבל הבירה במעברות מאי 19, 2008

Posted by danifeldsher in כללי.
add a comment

אז ביום שישי ה 16.5.08 התקיים לו פסטיבל הבירה במערבות בחנות-קפה "בית היין".

הפסטיבל היה ממש נחמד והייתה שם אחלה אווירה, הרבה בירה, משחקים ודוכני אוכל ומוצרים נלווים רק כמה דברים העיבו עליו.

יחסית לאירוע בסדר גודל קטן ושכונתי שכזה המחירים הם די גבוהים.. 30 ש"ח כניסה ? על מה ? על כוס טעימה ? נראה לי קצת מוגזם במיוחד לאור העובדה שזה לא מזכה אותך בשום טעימה של בירה.

כמו כן נראה לי גם שלשלם 5 ש"ח על כל קופון טעימה של בירה זה די יקר ולא אטרקטיבי, לדעתי 60 ש"ח היו מחיר די טוב כדי לכסות גם כניסה לאירוע וגם קופון טעימה מכל אחת מהבירות. היו גם הגרלות ופרסים אבל 24 פרסים ?? רבע מזה היה מספיק במיוחד לאור העובדה שהם גם לא היו כאלה מציאות.. אבל עזבו חארטה – נדבר על קצת בירות ??

להלן הבירות שטעמתי, חוות דעת קצרה וציון כללי שלי לבירות מ1 עד 5.

דאנסינג כאמל PALE ALE – קלילה, מתקתקה ומאוד נעימה – 4

דאנסינג כאמל MIDNIGHT STOUT – סטאוט יחסית קליל, כיף לשתיה, לא מריר מדי ומלא בטעמים – 4

מונט'יס בלק – פחות אהבתי אותה מה "רד" אבל בירה טובה ומאוד מומלצת – 4

מונט'יס רד – מאוד נהניתי, אולי מספר 2 מהבירות שטעמתי, מלאה בטעמים ומומלצת – 5

מנפרד סטאוט – לא אהבתי (וזה בעדינות..), טעם דלוח משהו ובכלל לא טוב לשתיה – 2

מנפרד (רגיל) – לא אהבתי (וגם זה בעדינות..) אותה חווד כמו הקודמת – 2 (זה עדיין בירה..)

סמיקלאוס – 14% שתאמת ? פחות מורגשים אבל הרגשתי דברים כמו וניל ודבש וממש אהבתי – ציון מושלם – 5

צ'אנג – חסרת טעם דלילה – 1

סמואל אדמס – הטובה והמוכרת – 4

פאולנר – כיפית כרגיל, מאוד מזכירה ויינשטפן – 4

ניובורג – חלשה ודלילה משהו אבל בכל זאת היה שם משהו שאהבתי – 3

 

 

יום הולדת אלכוהולי אפריל 23, 2008

Posted by danifeldsher in יין, כללי.
7 comments

אז אתמול היה יומלדת לחברה טובה מהלימודים ונאספנו עם עוד כמה חברה לחגוג לה אותו (בערך 10 איש).

 נתחיל בברכת מזל טוב ענק !! ללאנה ועד 120.. היה תענוג וממש נהניתי, אז תודה לך על אירוע פצצתי.

למה אני מספר את זה פה ? כי היה גם אלכוהול. והרבה.

הכל התחיל בסנגריה (אריזה של כמה ליטרים טובים..) ששתיתי ממנה 3 כוסות ונהניתי מכל אחת מהן, מתוק, עדין, ותענוג לשתיה.

אחרי זה הגיעו הסטייקים והיינות, התחלנו בכמה יינות פשוטים שאני לא זוכר את שמם וכנראה שאני גם לא אמור לזכור, עד שהגיע היין האדום המבעבע שבנוסף לזה שהיה ממש טעים לקחתי חלק ממנו הביתה.. (תודה לעמית שחשב שהוא נהג פורמולה 1 אחרי מירוץ ודאג שכולנו נשתתף בשמחה.. כולל החולצה הלבנה שלי..).

לאחר מכן 2 בקבוקי הרדיס וויאג' שדי אהבתי (בלנד של פטיט ורדו ועוד משהו..) שנגמרו במהירות.

לפני שהבקבוקים האלה נגמרו הגיע קברנה סוביניון Selected של יקבי כרמל שגם לא היה להיט אבל היה סיפתח ליינות ישראלים מצויינים אחרים.

הקברנה סוביניון 2006 של יקב רות היה תענוג – אדמתי, בשרני, וממש נהניתי ממנו.

צרעה (יודן הילס ? 2004 ) – היה גם כן טוב. לא זוכר רשמים מדויקים אבל אני כן זוכר שהוא יהיה הקנייה הבאה שלי.

בין לבין רצו גם בקבוקים של סמירנוף, לימונצ'לו וילה מאסה,ג'וני בלק לייבל ועוד איזה יין של עמק האלה שאני לא זוכר איזה ומאיזה שנה אבל גם הוא היה טוב..

בכל מקרה, כמו שאתם מבינים היה ממש כיף ועוד חודש כשלי תהיה יומלדת (28.5) אז העניינים צפויים לחזור על עצמם..

 

 

 

ואני כבר חשבתי.. אפריל 18, 2008

Posted by danifeldsher in ויסקי, מסעדות ופאבים.
6 comments

אז חלף לו שבוע.. שהתחיל בצורה זועתית אבל הלך והשתפר..

כמו שחלקכם יודעים, הלכתי שבוע שעבר למסעדת אושי אושי בקניון ארנה, במרינה של הרצליה פיתוח. מה אני יגיד לכם ? רק השם והלוקיישן מבשרים טובה השאר ממש לא.. לאחר שלא הייתי בבית 3 חודשים, החלטנו ללכת למסעדה.

עיון קצר בתפריט לא השאיר הרבה מקום למחשבה, צלחת פירות ים, סושי, בשר כלשהו ויין – קיאנטי רופינו 2004.

כשקיבלנו את המנות (שהיו נהדרות) והיין הכל נראה טוב, אבל אז החל הקרקס.. זה התחיל מזה שעבור יין שהמקום קונה ב 40 שקל ומוכר ב 125 היית מצפה שיפתחו אותו בצורה טובה ואפילו בסיסית אבל מה לעשות שלקח למלצר משהו כמו 4 דקות לחלוץ פקק והוא עשה זאת כאילו זאת פעם ראשונה מזה שנים רבות שהוא עושה זאת.

לאחר שהמלצר (אני מעריך חייל משוחרר או לקראת סוף שירות) קרא לאבי "אחי" אמרנו ניחא, ושתינו כוס יין. היין לא היה רע אבל גרוע בהרבה ממש שציפינו.. כשהסתכלתי על הבקבוק ראיתי שרשום מאחורה "קיאנטי רופינו – 2006" שמה שאנחנו הזמנו היה 2004.

אני לא בכיין, ולא לקוח קשה ואני עצמי עובד בתחום ויודע כמה מתסכלים יכולים להיות לקוחות אבל זה כבר באמת היה חוצפה, כששאלתי את המלצר לפשר העניין הוא ענה לי "ככה זה אצלנו", לא תשובה שהיית מצפה לקבל, וביקשתי שיבדוק אם נעשתה פה טעות אבל הוא המשיך בשלו. לאחר ש"הצלחתי לשכנע" אותו לדבר עם אחמ"ש הוא חזר עם אותה תשובה. הבנו את הרמז, הזמנו חשבון והלכנו. כשהתקשרתי יום אחרי למסעדה, הם עשו לי טובה שבכלל הקשיבו לי ולא רצו לתת לי לדבר עם אף אחד ממנהלי המקום ורק לאחר שהצגתי את עצמי כעיתונאי ואמרתי להם ש200,000 איש הולכים לקרוא ביקורת כל כך גרועה, רק אז הם לקחו ממני טלפון וכעבור 5 דקות מנהלת המקום חזרה אלי. די ברור היה מה שהיא תגיד -התנצלות, הבטחה לבירור, והזמנה לחוויה מתקנת שדחיתי בנימוס…

אתם שואלים מה היה טוב ?

יום אחרי שתיתי לראשונה גלנמורנג'י שרי פיניש, ולא האמנתי כמה מתוק הוא היה. הייתי פשוט בהלם. זו לא הייתה מתיקות עדינה או וניל כלשהוא שהזכיר מתיקות, זה היה בפרוש משהו כמו שהוסיפו לזה דש מי סוכר. לאחר ששתיתי את הויסקי נזכרתי ששתיתי קולה לפני זה אבל לא נראה לי שזה מה שנתן את הסוכר, מכל מקום ביום א בעבודה הייתי חייב לברר את הסוגיה. ניגשתי לאדם (מנהל האייריש האוס) והעליתי בפניואת המקרה. בלי לחשוב פעמיים, אדם הוריד מהדיספליי את הבקבוק המדובר ונתן לי לטעום . ואכן, שום זכר לסוכר.

עד לכאן הפעם.. אני והבאומור 12 שבידי מאחלים לכם שיהיה לכולם פסח שמח וכשר (למי שרוצה..)

הסיפור שכן נגמר, לבינתיים. אפריל 8, 2008

Posted by danifeldsher in ויסקי, יין, ליקרים.
5 comments

אז נגמרה לה תקופת המבחנים ויוצאים לפגרה אבל רק של שבועיים.. כי אחרי זה מתחילה עוד אחת.. אבל לא בשביל זה נתכנסנו פה אלא בשביל לדבר על מה שאנחנו באמת אוהבים – אלכוהול.

אז לפני הכל.. שבוע שעבר יצא לי לטעום 3 יינות שאני מזהיר אתכם שלא תתקרבו אליהם ושמם הם : ז'אן בלמון – קברנה, וקאזה דה לואיג'י (צ'ילה) מרלו וקברנה. יש דבר כזה יין לא טוב ויש יין גרוע. אלה גרועים..

נמשיך הלאה..

הפעם אירוע משמח לשם שינוי. אחד הלקוחות הקבועים בפאב הזמין גלנפידיך 21, ותו"כ כדי דיבור על ויסקים שאנחנו אוהבים סיפרתי לו שלא יצא לי לטעום עדיין את הגלן שלו. באותו רגע הוא אמר לי להביא כוס ומפה לשם הנה אני שותה גלנפידיך 21. ההתרגשות הייתה רבה, לא כל יום יוצא לי לטעום ויסקי ברמה הזאת.

בשלב ההרחה העץ בלט מאוד ואפשר היה להרגיש שלרום יש קשר חויסקי הזה (סיומת בחבית רום). הצבע הכהה והריח החזק בישרו על ויסקי מורכב מעניין ואולי אפילו שונה ממה שהכרתי אבל להפתעתי הוא לא היה כזה. הרום בהחלט מורגש היטב אבל בטעימה עיוורת בחיים לא הייתי נותן לו 21.. ציפיתי להרבה יותר. הסיומת שלו דווקא הייתה טובה וארוכה ושם זה כבר כאילו שתיתי הרגע רום. באותו משמרת, ראיתי שבבקבוק של הגלנפידיך 15 נשארה כמעט מנה והחלטתי לקנות אותה לכל מקרה שיהיה לי בבית, אם פתאום יתחשק לי.. וכך נוספה לבר הביתי מנה של גלנפידיך 15.

עוד דבר מאוד מעניין שרציתי לספר עליו זה ליקר שאני מאוד מאוד אוהב  ולטעמי זה הליקר הטוב ביותר שמיוצר בארץ.

הסיפור מאחורי הליקר הזה הוא שזה בעצם ברנדי תפוזים של כרמל בשם "סברה" שאני בטוח שכולכם מכירים.. אין מה לומר, מתוק חזק, מעניין ואם תשאלו אותי – טוב בהרבה מהקוואנטרו או הגרנד מרינייה שנפוצים היום בעולם ומחירו הוא 90 ש"ח בלבד.. כמעט שליש מהשאר. ממליץ לכולכם.

לא רציתי להעמיס היום אבל בפוסט הבא ידובר על טעימות של ויסקי מאוד מיוחדים.. אז תהנו לכם ונפגש בשמחות.. יאללה פרארי !!

שאלה לגולשים.. מרץ 29, 2008

Posted by danifeldsher in כללי.
3 comments

בימים אלו אני מעוניין לשנות טיפה את העיצוב של הבלוג כך שניתן יהיה להוסיף כל מיני אפשרויות שהעיצוב הנוכחי לא מאפשר.

השאלה שלי אליכם היא מה הייתם רוצים לראות ומה לא ?

 מה חסר לכם בבלוג או שנראה לכם מיותר ?

כל הצעה\רעיון\ביקורת תתקבלנא בברכה.

הקיץ כבר הגיע או (ב) מה ? מרץ 25, 2008

Posted by danifeldsher in יין, ליקרים.
4 comments

ה"(ב)" באמצע לא קשורה זה פשוט התאים..

אבל לא התכנסנו כאן כדי לדון בבחירות המשעממות של ארה"ב.. מילא מישהו שם היה שותה איזה סינגל אבל כמו שזה נראה יש שם קרב בין גין-טוניק לבין מים מינרלים אז עזבו אתכם..

אני אוהב קיץ. מאוד אוהב קיץ. למה ? כי זה ההפך מחורף שאותו אני שונא.. וחוץ מזה, אפשר להתחיל להוציא את משקאות המקפיא הנפלאים ובראשם צועד בפער ניכר הבקבוק הירוק הארוך והצר. הוא צכ'י ואפילו טוב יותר מקני ויליאמס – שמו בישראל – בחרובקה.

הטעם הנפלא של הבחרבוקה מסביר למה כל קיץ אני מסיים משהו כמו 8 בקבוקים.. הוא פשוט משקה שכיף לשתות בכל זמן, אחרי ארוחה, בים, סתם קפוא, בקוקטיילים ובקיצור בכל זמן. הוא מר אבל במידה הנכונה , עשבוני כמו שצריך, מתוק אבל כזה שכיף לשתות, חזק אבל לא דופק תראש והכי חשוב שהוא זול. פשוט תענוג. אז תעשו לעצמכם טובה ותמזגו כוסית ולחיים ! (מי שאין לו שירוץ יקנה)

חוץ מזה החלטתי לטעום עוד מלבק, מלבד הארג'נטו והפעם היה זה תורו ה"אלאמוס".

יין טוב, לא מדהים אבל בהחלט כזה שכיף לשתות, כמעט שחור בצבע, מרגישים היטב תבלינים ואפילו טיפה אדמה, לא פירותי אבל בהחלט מעניין ושווה את הכסף – 45 שקלים.

וסיפור מצחיק אחרון.. לפני איזה שבוע נכנס תייר סקוטי לפאב שבו אני עובד, וקורא לי "סיר". אני בצחקוק רב אומר לו "i dont think i am old enough that you can call me sir" אז הוא גם צוחק ואומר לי "any one who pours me a guinness is old enough to be called sir". 10 דקות אחרי זה נכנס חבר שלו וקורא לי "gentelman.."… פשוט חולה על הבריטים האלה ! חבל שאין להם נבחרת טובה..

 בפוסט הבא רשמי טעימה של גלנפידיך 21..

חג שמח מרץ 17, 2008

Posted by danifeldsher in כללי.
6 comments

היום הסט. פטריקס דיי, רק רציתי לאחל לכל עם ישראל המרגיש ביום חג זה את חציו האירי חג שמח וגינס קרה מתמיד !!

 ומצורפות התמונות של הויסקי החדשים שהגיעו בחודש האחרון..

משמאל לימין: אולד פאולטני 12, באומור 12, טמנוולין 14, גלן מוראי 12, אוכנטושן 10.

לא רק לאו מסי יש בארגנטינה מרץ 7, 2008

Posted by danifeldsher in יין.
1 comment so far

אלא גם יין בכלל לא רע.

יצא לי לטעום מספר יינות היום, 3 מהם, מגיעים מיקב ארג'נטו הארגנטינאי- מרלו, מלבק, וקברנה סוביניון.

היקב קם בשנת 1999 במנדוזה,ארגנטינה ומשמעות השם זה כסף (המתכת..), האזור שבו ממוקם היקב זה האזור המרכזי בארגנטינה לייצור יין ו80% מיינות ארגנטינה באי מהאזור הזה שנמצא למרגלות האנדים בגבולה המערבי של ארגנטינה (פרובינציית מנדוזה).

 שלושת היינות מבוססים על אותו ענב בלבד (100% מרלו\100% מלבק\100% קברנה סוביניון) ואפשר להרגיש זאת היטב ביין ואי אפשר להתבלבל ביניהם כל אחד מהם עונה בצורה קלאסית לסוג ממנו עשוי.

הקברנה פירותי, גוף בינוני, מעט חמצמץ ומאוד נעים לשתיה. המלבק (פעם ראשונה שאני שותה כזה) גם כן היה מאוד נעים לשתיה ואפילו נהניתי ממנו יותר והצלחתי לפרק אותו הרבה יותר בקלות אבל הוא גם הראשון ששתיתי ככה שאולי זה לא חוכמה (חבל שיש כאלה רק בארגנטינה). המרלו היה גם כן מאוד אופייני לסוגו, מאוד מפולפל ולא קל לשתיה כמו האחרים וממנו קצת פחות נהניתי. בנוסף טעמתי עוד איזה מרלו צרפתי "ז'אן בלמון" שגם הוא לא היה משהו ובשבילו אף נזקקתי למרקקה.

הארג'נטואים מיובאים לארץ ע"י חברת הכרם ומחירם הוא בסביבות ה 45 ש"ח שזה נותן אחלה תמורה למחיר וממש אפשר להנות מהיינות האלו.

לסיום רק רציתי לספר שיש למה לצפות כי קיבלתי 3 ויסקי חדשים – אולד פולטני 12, אוכנטושן 10 וטמאוולין 14 (מבוקבק עצמאית ע"י גורדון ומקפיל) ובקרוב מאוד רשמי טעימה אז נפגש בשמחות

דברים חדשים + הבר הביתי פברואר 15, 2008

Posted by danifeldsher in וודקה, ויסקי, ליקרים.
2 comments

הפוסט הזה (ששוב מגיע אחרי הרבה מאוד זמן..) יוקדש למשקאות החדשים בבר שלי ולבר עצמו.

 אז אמא שלי חזרה מארה"ב עם סל קניות ולמרות שידעתי מה מגיע, בכל זאת התרגשתי כמו ילד קטן כשפתחתי את האריזה מהמשקאות החדשים.

ראשון יצא לו הג'ים בים תוית צהובה.

ויסקי שיפון, זהו ויסקי אמריקאי שלפי חוק צריך להכיל לפחות 51% שיפון וכל היתר יכולים כל שאר סוגי הדגנים שהנפוצים שבהם הם תירס ושעורה מונבטת. מעולם לא טעמתי ויסקי שיפון ולכן לא היה לי אכפת לקנות אותו למרות הסיכוי שאתאכזב, וכך קרה – התאכזבתי. הויסקי אמנם ייחודי ושונה מכל מה שטעמתי עד כה, הוא אפילו לא מזכיר שום בורבון, טעמו מריר מדי וקשה לשתיה (מזכיר קצת את הג'ים השחור), גם האפטרטייסט שלו לא להיט ותשכחו מלנסות להבחין בטעמים כלשהם עקב החספוס המאוד דומיננטי שלו אבל בסופו של דבר – תמיד טוב שיש אחד כזה.

לאחר האכזבה מהויסקי נפתח לו ה"אבסולוט ניו אורלינס".

אבסולוט ניו אורלינס, זוהי וודקה בטעמים (ניחוחות) של מנגו ופלפלים שחורים מבית היוצר השבדי וגאון הייצור של וודקה אבסולוט. הבקבוק שברשותי הוא אחד מתוך 32,000 בקבוקים בלבד! שיוצרו מהגרסה המיוחדת הזאת, שכל הרווחים ממכירותיה ייתרמו למען נפגעי הוריקן "קתרינה" בעיר ניו אורלינס בארה"ב. הציפייה לא הייתה גבוהה כי וודקה זו וודקה בסופו של דבר, אבל עוד בשלב ההרחה הבנתי שאני עומד לטעות. ולוודקה יש ריח ממש טבעי וטוב של הטעמים האלה. גם שלב הטעימה לא אכזב ואני חושב שזאת הוודקה בטעמים הראשונה שאהבתי ! (סליחה-השלישית, הראשונה זו סמירנוף תפוח והשניה זה סטולי וניל אבל זאת הכי מיוחדת).

לוודקה יש את הטעם הכי טבעי שוודקה יכולה להיות ולכן מאוד התלהבתי מהגרסה הזאת של אבסולוט.

שלישי הגיעה הפתעה בדמותו של ליקר אספרסו כלשהו שנקנה בדיוטי פרי במבצע וכלל לא חשבתי שיגיע, ולמרבה ההפתעה ממש אהבתי!.

הליקר אספרסו של יצרנית הקפה "Illy" היה מפתיע בטעמו, ושונה (לא בהרבה) מליקרי הקפה האחרים שאני מכיר אך ללא צל של ספק שהוא טוב יותר מהם, אפילו מהקלואה.

אז לסיכום שלב הטעימות אני רק יכול לומר שאני ממליץ בחום לקנות משקאות שעוד לא טעמתם כי זה עושה את זה מעניין.

לבסוף, הבטחתי אני אפרסם תמונות של הבר הביתי שלי אז בבקשה :

הספיד

המקפיא

סתם בקבוקים

עוד 2 בקבוקים

הדובדבן שבקצפת – הארון