מחשבות של שיכור מהחיים

אז נגמרה לה תקופת המבחנים ויוצאים לפגרה אבל רק של שבועיים.. כי אחרי זה מתחילה עוד אחת.. אבל לא בשביל זה נתכנסנו פה אלא בשביל לדבר על מה שאנחנו באמת אוהבים – אלכוהול.

אז לפני הכל.. שבוע שעבר יצא לי לטעום 3 יינות שאני מזהיר אתכם שלא תתקרבו אליהם ושמם הם : ז'אן בלמון – קברנה, וקאזה דה לואיג'י (צ'ילה) מרלו וקברנה. יש דבר כזה יין לא טוב ויש יין גרוע. אלה גרועים..

נמשיך הלאה..

הפעם אירוע משמח לשם שינוי. אחד הלקוחות הקבועים בפאב הזמין גלנפידיך 21, ותו"כ כדי דיבור על ויסקים שאנחנו אוהבים סיפרתי לו שלא יצא לי לטעום עדיין את הגלן שלו. באותו רגע הוא אמר לי להביא כוס ומפה לשם הנה אני שותה גלנפידיך 21. ההתרגשות הייתה רבה, לא כל יום יוצא לי לטעום ויסקי ברמה הזאת.

בשלב ההרחה העץ בלט מאוד ואפשר היה להרגיש שלרום יש קשר חויסקי הזה (סיומת בחבית רום). הצבע הכהה והריח החזק בישרו על ויסקי מורכב מעניין ואולי אפילו שונה ממה שהכרתי אבל להפתעתי הוא לא היה כזה. הרום בהחלט מורגש היטב אבל בטעימה עיוורת בחיים לא הייתי נותן לו 21.. ציפיתי להרבה יותר. הסיומת שלו דווקא הייתה טובה וארוכה ושם זה כבר כאילו שתיתי הרגע רום. באותו משמרת, ראיתי שבבקבוק של הגלנפידיך 15 נשארה כמעט מנה והחלטתי לקנות אותה לכל מקרה שיהיה לי בבית, אם פתאום יתחשק לי.. וכך נוספה לבר הביתי מנה של גלנפידיך 15.

עוד דבר מאוד מעניין שרציתי לספר עליו זה ליקר שאני מאוד מאוד אוהב  ולטעמי זה הליקר הטוב ביותר שמיוצר בארץ.

הסיפור מאחורי הליקר הזה הוא שזה בעצם ברנדי תפוזים של כרמל בשם "סברה" שאני בטוח שכולכם מכירים.. אין מה לומר, מתוק חזק, מעניין ואם תשאלו אותי – טוב בהרבה מהקוואנטרו או הגרנד מרינייה שנפוצים היום בעולם ומחירו הוא 90 ש"ח בלבד.. כמעט שליש מהשאר. ממליץ לכולכם.

לא רציתי להעמיס היום אבל בפוסט הבא ידובר על טעימות של ויסקי מאוד מיוחדים.. אז תהנו לכם ונפגש בשמחות.. יאללה פרארי !!

ה"(ב)" באמצע לא קשורה זה פשוט התאים..

אבל לא התכנסנו כאן כדי לדון בבחירות המשעממות של ארה"ב.. מילא מישהו שם היה שותה איזה סינגל אבל כמו שזה נראה יש שם קרב בין גין-טוניק לבין מים מינרלים אז עזבו אתכם..

אני אוהב קיץ. מאוד אוהב קיץ. למה ? כי זה ההפך מחורף שאותו אני שונא.. וחוץ מזה, אפשר להתחיל להוציא את משקאות המקפיא הנפלאים ובראשם צועד בפער ניכר הבקבוק הירוק הארוך והצר. הוא צכ'י ואפילו טוב יותר מקני ויליאמס – שמו בישראל – בחרובקה.

הטעם הנפלא של הבחרבוקה מסביר למה כל קיץ אני מסיים משהו כמו 8 בקבוקים.. הוא פשוט משקה שכיף לשתות בכל זמן, אחרי ארוחה, בים, סתם קפוא, בקוקטיילים ובקיצור בכל זמן. הוא מר אבל במידה הנכונה , עשבוני כמו שצריך, מתוק אבל כזה שכיף לשתות, חזק אבל לא דופק תראש והכי חשוב שהוא זול. פשוט תענוג. אז תעשו לעצמכם טובה ותמזגו כוסית ולחיים ! (מי שאין לו שירוץ יקנה)

חוץ מזה החלטתי לטעום עוד מלבק, מלבד הארג'נטו והפעם היה זה תורו ה"אלאמוס".

יין טוב, לא מדהים אבל בהחלט כזה שכיף לשתות, כמעט שחור בצבע, מרגישים היטב תבלינים ואפילו טיפה אדמה, לא פירותי אבל בהחלט מעניין ושווה את הכסף – 45 שקלים.

וסיפור מצחיק אחרון.. לפני איזה שבוע נכנס תייר סקוטי לפאב שבו אני עובד, וקורא לי "סיר". אני בצחקוק רב אומר לו "i dont think i am old enough that you can call me sir" אז הוא גם צוחק ואומר לי "any one who pours me a guinness is old enough to be called sir". 10 דקות אחרי זה נכנס חבר שלו וקורא לי "gentelman.."… פשוט חולה על הבריטים האלה ! חבל שאין להם נבחרת טובה..

 בפוסט הבא רשמי טעימה של גלנפידיך 21..

הפוסט הזה (ששוב מגיע אחרי הרבה מאוד זמן..) יוקדש למשקאות החדשים בבר שלי ולבר עצמו.

 אז אמא שלי חזרה מארה"ב עם סל קניות ולמרות שידעתי מה מגיע, בכל זאת התרגשתי כמו ילד קטן כשפתחתי את האריזה מהמשקאות החדשים.

ראשון יצא לו הג'ים בים תוית צהובה.

ויסקי שיפון, זהו ויסקי אמריקאי שלפי חוק צריך להכיל לפחות 51% שיפון וכל היתר יכולים כל שאר סוגי הדגנים שהנפוצים שבהם הם תירס ושעורה מונבטת. מעולם לא טעמתי ויסקי שיפון ולכן לא היה לי אכפת לקנות אותו למרות הסיכוי שאתאכזב, וכך קרה – התאכזבתי. הויסקי אמנם ייחודי ושונה מכל מה שטעמתי עד כה, הוא אפילו לא מזכיר שום בורבון, טעמו מריר מדי וקשה לשתיה (מזכיר קצת את הג'ים השחור), גם האפטרטייסט שלו לא להיט ותשכחו מלנסות להבחין בטעמים כלשהם עקב החספוס המאוד דומיננטי שלו אבל בסופו של דבר – תמיד טוב שיש אחד כזה.

לאחר האכזבה מהויסקי נפתח לו ה"אבסולוט ניו אורלינס".

אבסולוט ניו אורלינס, זוהי וודקה בטעמים (ניחוחות) של מנגו ופלפלים שחורים מבית היוצר השבדי וגאון הייצור של וודקה אבסולוט. הבקבוק שברשותי הוא אחד מתוך 32,000 בקבוקים בלבד! שיוצרו מהגרסה המיוחדת הזאת, שכל הרווחים ממכירותיה ייתרמו למען נפגעי הוריקן "קתרינה" בעיר ניו אורלינס בארה"ב. הציפייה לא הייתה גבוהה כי וודקה זו וודקה בסופו של דבר, אבל עוד בשלב ההרחה הבנתי שאני עומד לטעות. ולוודקה יש ריח ממש טבעי וטוב של הטעמים האלה. גם שלב הטעימה לא אכזב ואני חושב שזאת הוודקה בטעמים הראשונה שאהבתי ! (סליחה-השלישית, הראשונה זו סמירנוף תפוח והשניה זה סטולי וניל אבל זאת הכי מיוחדת).

לוודקה יש את הטעם הכי טבעי שוודקה יכולה להיות ולכן מאוד התלהבתי מהגרסה הזאת של אבסולוט.

שלישי הגיעה הפתעה בדמותו של ליקר אספרסו כלשהו שנקנה בדיוטי פרי במבצע וכלל לא חשבתי שיגיע, ולמרבה ההפתעה ממש אהבתי!.

הליקר אספרסו של יצרנית הקפה "Illy" היה מפתיע בטעמו, ושונה (לא בהרבה) מליקרי הקפה האחרים שאני מכיר אך ללא צל של ספק שהוא טוב יותר מהם, אפילו מהקלואה.

אז לסיכום שלב הטעימות אני רק יכול לומר שאני ממליץ בחום לקנות משקאות שעוד לא טעמתם כי זה עושה את זה מעניין.

לבסוף, הבטחתי אני אפרסם תמונות של הבר הביתי שלי אז בבקשה :

הספיד

המקפיא

סתם בקבוקים

עוד 2 בקבוקים

הדובדבן שבקצפת – הארון

לאחרונה אני מוצא את עצמי שותה יותר מדי ליקרים מתוקים, לעיתים אף יותר מויסקי ואני מתחיל להיות מודאג.

אני אוהב מאוד ויסקי, מאוד מאוד מאוד אבל משום מה, בזמן האחרון בכל פעם שאני מסתכל בבר הביתי אני מוזג לעצמי אחת משניים: קואנטרו או בנידקטין.

קואנטרו זהו ליקר תפוזים איכותי מאוד שמגיע אלינו מצרפת ובחוזק של 40%, המזקקה נמצאת ליד עיירה בשם "angers" לא רחוק מפריס. התפוזים שמהם עשוי הליקר מגיעים מדרום אמריקה והקאריביים אבל תהליך הייצור עצמו מתבצע בצרפת. הליקר שייך לחברה "רמי-קואנטרו" אותה חברה שמייצרת את הקוניאק הנפלא – רמי מרטן.

הבנידקטין גם כן ליקר צרפתי שעשוי מעשבים (27 במספר) ובסיסו האלכוהולי הוא סלק סוכר ולא ברנדי\קוניאק כמו שרבים חושבים שהוא עשוי מהם. כיום, יש אנשים הטוענים שזהו הליקר העתיק ביותר בעולם שלראשונה הומצא ע"י ברנרדו וינצ'לי – נזיר בנידקטי במנזר כלשהו בנורמנדי. המתכון של הבנידיקטין הוא סודי ורבים ניסו לחקות אותו ללא הצלחה ובמנזר עצמו ניתן למצוא את "אולם החיקויים" שבו מוצגים לראווה כל מיני משקאות שניסו לחקות הבנידקטין ללא הצלחה.

שני הליקרים מפורסמים מאוד במתיקות שלהם, במרקם העדין והשמנוני שלהם, בטעמם שכשאתה שאתה שותה אותם אתה יודע שזה משהו מיוחד.

אז לפני שאנחנו נפרדים, שיהיה לכם שבוע טוב ומי שעוד לא טעם אחד מהשניים אז כדי שיזדרז, מי שכן טעם יודע שיטעם שוב.