מחשבות של שיכור מהחיים

ישש!!!!!  סוף סוף זכיתי במשהו.. אז ככה, יום חמישי ה1.1.09 זו אחלה דרך להתחיל את השנה החדשה.. נכנסים לי 2 לקוחות על הבר ומבקשים המלצה על בירה קלילה. מכיוון שהבחורה ביקשה את הבירה אז אוטומטית הצעתי לה פיץ וקריק (2 בירות פירות מאוד קלילות ומתוקות אחת אפרסק ואחת דובדבנים) אבל היא לא רצתה משהו מתוק אז אני לא יודע למה הצעתי לה ויינשטפן ואפילו אמרתי לה שזאת בדיוק הבירה שהיא מחפשת (בעודי שותה שליש גינס  תו"כ..).

פתאום הבחור שאיתה מוציא מעטפה ואומר לי שהוא לקוח סמוי של ויינשטפן ושזכיתי ביום פינוק בהומלס פלייס ספא..

בנימה אופטימית זו, לפני זמן לא רב היה אירוע מאוד יפה של ביר מאסטר בפאב (אייריש האוס למי שעוד לא מעודכן) שהיה לדעתי ולדעת מנהלי הפאב הצלחה כבירה. משהו כמו 600 איש עברו באותו יום פאב שמשעה 8 בערב היה עמוס עד אפס מקום. וכן, היו שם גם בירות.

האירוע התמקד במבשלות ביתיות צפוניות (חיפה והסביבה) והיו שם לא מעט כאלה וגם כאלה שלא והרי הסיכום שלי :

נורמן – כל הרגילות והמוכרות שלהן, אין מה לפרט כי כולם טובות,מוכרות וכיפיות לשתיה חוץ מאחת. שימאי תוית כחולה שהיא רמה אחת מעל כולן ואולי הבירה הכי טובה ששתיתי (לא רק בפסטיבל אלא מזה הרבה זמן).

גולדה – 6 בירות בינוניות (בבקבוק) חלקן מתובלות בכל מיני שטויות דבר שאני מאוד לא אוהב, תיבול בא להסתיר את הטעם האמיתי של הבירה שכנראה לא משהו. רק אחת מהם הייתה טובה (הבירה בסגנון אנגלי..) על השאר הייתי מוותר.

ליבירה – 2 בירות מהחבית, כבדות יחסית אבל מעניינות. במיוחד הפורטר.

חיפא – הבירה הראשונה שטעמתי באותו ערב, ולראשונה בחיי שטעמתי את הבירה הזאת, ואין מה לומר – הבירה הביתית הכי טובה שטעמתי מעולם ואף טובה יותר מרוב הבירות שאני מכיר, מוכר ושותה בד"כ.

מבשלת הכרמל – איכס. טפל וחסר טעם. ורוב האנשים שדיברתי איתם מסכימים.

סאלארה – סטאוט מאוד מעניין, קליל ומעושן בטירוף!, לא אהבתי במיוחד אבל אפשר לראות שזה בירה מיוחדת.

לסיכום אני רק יכול לומר שהיה אחלה ערב שעזר לי מאוד לעצב את שלוש הבירות שלי!

מבקבוק – שימאי כחול

ביתית – חיפא (אמבר אייל)

חבית – הייתה ותישאר גינס..

זה תקופה ארוכה לא כתבתי בבלוג אבל אין זה אומר שלא שתיתי.. לפניכם מספר התרשמויות על מספר משקאות ששתיתי והייתי חייב לכתוב עליהם משהו ותבינו למה..

גוני ווקר בלאק לייבל – בתור אחד שלא אוהב בכלל בלנדדים (עוד לא היה אחד שאהבתי..) ואפילו מעדיף בורבון עליהם – הוא ויסקי טוב. לא הייתי אומר שזה ויסקי מצוין אבל בהחלט אפשר היה לשים לב לויסקי מיוחד יותר מבלנדדים אחרים שקיימים, עדינות כלשהיא, צבע יפהייפה, עישון ברמה סבירה, וסיומת ארוכה וטובה (שלא אופינית בדרך כלל לבלנדדים) כל אלו מביאים אותי לרמה חדשה של הנאה מבלנדדים. לא ספק הבלנדד היחיד שאני יכול לשתות ולהנות ממנו ואפילו קניתי בקבוק.

בומביי והנדריקס – בתור חובב ג'ין קשה לי להבין למה בומביי נחשב לכה טוב ויוקרתי ועוד יותר קשה לי להבין איפה "הורדים והמלפפונים" של ההנדריקס. שני הג'ין האלו הם טובים ונעימים לשתיה אבל לטעמי מחירם הוא גבוה מדי לג'ין בינוני שכמוהם, אין להם סיומת חלקה וטובה כמו שהייתי מצפה מהם. הטנקריי ישאר הג'ין שלי וקשה לי להאמין שמישהו יוכל להחליף אותו (אבל החנייבר אורב לו בפינה).

הוני דיו honey dew – בירה דבש אורגנית מאנגליה שהפאב הביא בראש השנה, גועל נפש ואל תתקרבו אליה, שתו ברבר.

אמנם לא הרבה אבל בפוסט הבא יבוא ההמשך על עוד בירות ומבשלות פרטיות

מי שביקר בבלוג ודאי יודע כמה אני אוהב ויסקי (מי שלא שיקרא בלשונית "קצת על עצמי") וחלקכם גם יודע שאני כבר כמה שנים מת לממש את אחד החלומות הגדולים שלי וזה טיול בסקוטלנד. לא סתם טיול אלא טיול ויסקי.

כל שנה אני יושב בערך בתקופה זו של השנה ואומר לעצמי שהקיץ הזה אני טס! אבל אז מגיעות שביתות, עבודה , בעיות תקציביות ותוכניות אחרות שפתאום צצות משום מקום, אז שוב אני חוזר למקום הזה עכשיו ואומר לעצמי שהשנה די לחלטורה! , אני טס ולא משנה מה יהיה!!.

מכיוון שכל מזקקות הויסקי הסקוטיות כבר ממופות על הגוגל ארץ שלי, כל כתובת המזקקות רשומות בגיליון מיוחד של וורד, אני כבר רשום כחבר בכל מזקקה שמכבדת את עצמה ויש לה אתר אינטרנט (וגם אלו שלא..), ואפילו מעט כסף כבר יש אז הטיול השנה אולי יהיה אפילו מציאותי.

הטיול שאני מתכנן כרגע הוא די מקורי ואני מתחיל לעבוד מהיום על הביצוע שמתוכנן לקרות ככה :

טיסה: הטיסה תהיה דרך חברת תומפסון פליי (אם זו תמשיך להתקיים) למנצ'סטר  ומשם ברכבת לגלזגו. התענוג הראושני הזה אמור לעלות בסביבות ה 180 פאונד לטיסה ועוד כ20 פאונד לרכבת. סה"כ 200 פאונד שזה כ1000 שקל.

זמן שהיה: כ 25 יום שזה 3 שבועות וחצי.

לינה: התכנון כרגע הוא משהו בסגנון של טראק – בלי מלונות פאר, בלי רכב, מינימום הוצאות ומקסימום נוף וויסקי. לכן החישוב הוא לינות בB&B ומשהו כמו 3 לילות עם אוהל בהרים. 30 פאונד ללילה + ארוחת בוקר סה"כ 660 פאונד או 3300 שקל.

אוכל : ארוחת הבוקר כלולה בלינה, שאר ארוחות וחטיפים עוד 25 פאונד ליום בממוצע – סה"כה 625 פאונד שזה 3100 שקל.

שתיה : רוב השתיה כלולה בארוחות, הרבה מהויסקי כלול בביקורים במזקקות ומהבקבוקי שאני אקנה לדרך, שאר השתיה תעלה עוד 100 פאונד ?? שזה 500 שקל.

ויסקי: כמעט כל הביקורי מזקקות הם חינם עקב חברות ועם תיאום מראש, אלה שלא עוד כ 10 פאונד לביקור שזה ייצא מקסימום ב 5 מזקקות ?? נגיד 50 פאונד סה"כ שזה 250 ש"ח.

תחבורה: אוטובוסים, טרמפים, מעבורות, קשה להעריך עדיין אבל נניח משהו כמו 5 פאונד בממוצע ליום ?? (יהיו ימים בלי נסיעות כלל) סה"כ 120 פאונד שזה 600 ש"ח.

ויסקי: אני מקווה לקנות משהו כמו 4 בקבוקים מיוחדים להביא הביתה משהו כמו 60 פאונד לבקבוק שזה סה"כ 240 פאונד או 1200 ש"ח

אז כמה יצא לנו ??? כמעט 10000 שקל.

למה אני כותב הכל פה ?? כי הייתי רוצה לקבל מכל אחד מכם חוו"ד על ההערכה שלי.. אם הגזמתי במחיר או שאני תלוש מהמציאות, אם שכחתי משהו או שתכננתי יותר מדי, מה כדי מה לא כדי ועוד.. כל תגובה תתקבל בשמחה ובמלוא הרצינות. כל תהיה, שאלה, בקשה או כל דבר אחר גם כן ייענו בהקדם אז יאללה מה אתם אומרים ?? ייצא לפועל ??

לוקח לי זמן להתארגן על עצמי ולהתחבר חזרה לבלוג, בתקווה שהפעם אני יצליח להחזיק בו ולכתוב לפחות פעם בשבוע.. כמו שראיתם קודם יש לי מלא נושאים לכתוב עליהם וזו רק ההתחלה!, אני מאוד מקווה שלא אאכזב את חובבי האלכוהול אשר בודקים ומתעדכנים בבלוג שלי כי יש למה לצפות.

בינתיים אני רוצה לספר לכולם שהסיבה שאני עסוק כלכך בזמן האחרון היא שב3 חודשים האחרונים הועלתי בדרגה וכעט אני מנהל את הבר באייריש האוס. וכמו שחלקכם ודאי יודעים – חילופי ברמנים וצוות בפאב, שינוי מבצעים, הדרכות וכו.. לוקחים ממך הרבה זמן ובעיקר את הרצון לחשוב על כל זה בזמנך החופשי.

עכשיו כשהעניינים נרגעים לזמן מה אני יכול שוב לכתוב, אז תוך מספר ימים יעלה הפוסט הבא בנושא מבשלות בירה אז תבואו!!

הפוסט האחרון שלי נכתב ב 19 במאי.. עברו מאז 74 יום והרבה מאוד אירועים אלכוהוליים אבל מה לעשות שהעבודה ,הלימודים , מילואים באמצע והחברה (כן כן ..) לוקחים לי כל דקה פנויה שהייתה לי עם עצמי ורק עכשיו, סוף סוף, אפשר לחזור לכתוב.

אני טיפה יהרוס לכם עכשיו : הפוסט הזה לא יעסוק בכלום אלא רק יספר לכם על איזה נושאים אני מתכוון לכתוב פה בקרוב:

סמוקהד ןלגבולין(ויסקים מעושנים מאוד), מריצו ושימאי (בירות), בומביי ספייר והנדריקס(ג'ין),מזקקת הויסקי ניקה והויסקי שלהם החדש שיש לי, פסטיבל היין בחיפה, מבשלות בירה פרטיות,ג'וני ווקר בלק לייבל, בירה גינס ועוד כמה הפתעות באמצע.. שימו לב שעם כל פוסט יעודכנו גם רשמי הטעימה (ויש מלא!) והבר הביתי..

אז שיהיה לכולם סופש מהנה!

אז ביום שישי ה 16.5.08 התקיים לו פסטיבל הבירה במערבות בחנות-קפה "בית היין".

הפסטיבל היה ממש נחמד והייתה שם אחלה אווירה, הרבה בירה, משחקים ודוכני אוכל ומוצרים נלווים רק כמה דברים העיבו עליו.

יחסית לאירוע בסדר גודל קטן ושכונתי שכזה המחירים הם די גבוהים.. 30 ש"ח כניסה ? על מה ? על כוס טעימה ? נראה לי קצת מוגזם במיוחד לאור העובדה שזה לא מזכה אותך בשום טעימה של בירה.

כמו כן נראה לי גם שלשלם 5 ש"ח על כל קופון טעימה של בירה זה די יקר ולא אטרקטיבי, לדעתי 60 ש"ח היו מחיר די טוב כדי לכסות גם כניסה לאירוע וגם קופון טעימה מכל אחת מהבירות. היו גם הגרלות ופרסים אבל 24 פרסים ?? רבע מזה היה מספיק במיוחד לאור העובדה שהם גם לא היו כאלה מציאות.. אבל עזבו חארטה – נדבר על קצת בירות ??

להלן הבירות שטעמתי, חוות דעת קצרה וציון כללי שלי לבירות מ1 עד 5.

דאנסינג כאמל PALE ALE – קלילה, מתקתקה ומאוד נעימה – 4

דאנסינג כאמל MIDNIGHT STOUT - סטאוט יחסית קליל, כיף לשתיה, לא מריר מדי ומלא בטעמים - 4

מונט'יס בלק – פחות אהבתי אותה מה "רד" אבל בירה טובה ומאוד מומלצת – 4

מונט'יס רד – מאוד נהניתי, אולי מספר 2 מהבירות שטעמתי, מלאה בטעמים ומומלצת – 5

מנפרד סטאוט – לא אהבתי (וזה בעדינות..), טעם דלוח משהו ובכלל לא טוב לשתיה – 2

מנפרד (רגיל) – לא אהבתי (וגם זה בעדינות..) אותה חווד כמו הקודמת – 2 (זה עדיין בירה..)

סמיקלאוס – 14% שתאמת ? פחות מורגשים אבל הרגשתי דברים כמו וניל ודבש וממש אהבתי – ציון מושלם – 5

צ'אנג – חסרת טעם דלילה – 1

סמואל אדמס - הטובה והמוכרת – 4

פאולנר – כיפית כרגיל, מאוד מזכירה ויינשטפן – 4

ניובורג – חלשה ודלילה משהו אבל בכל זאת היה שם משהו שאהבתי – 3

אז אתמול היה יומלדת לחברה טובה מהלימודים ונאספנו עם עוד כמה חברה לחגוג לה אותו (בערך 10 איש).

 נתחיל בברכת מזל טוב ענק !! ללאנה ועד 120.. היה תענוג וממש נהניתי, אז תודה לך על אירוע פצצתי.

למה אני מספר את זה פה ? כי היה גם אלכוהול. והרבה.

הכל התחיל בסנגריה (אריזה של כמה ליטרים טובים..) ששתיתי ממנה 3 כוסות ונהניתי מכל אחת מהן, מתוק, עדין, ותענוג לשתיה.

אחרי זה הגיעו הסטייקים והיינות, התחלנו בכמה יינות פשוטים שאני לא זוכר את שמם וכנראה שאני גם לא אמור לזכור, עד שהגיע היין האדום המבעבע שבנוסף לזה שהיה ממש טעים לקחתי חלק ממנו הביתה.. (תודה לעמית שחשב שהוא נהג פורמולה 1 אחרי מירוץ ודאג שכולנו נשתתף בשמחה.. כולל החולצה הלבנה שלי..).

לאחר מכן 2 בקבוקי הרדיס וויאג' שדי אהבתי (בלנד של פטיט ורדו ועוד משהו..) שנגמרו במהירות.

לפני שהבקבוקים האלה נגמרו הגיע קברנה סוביניון Selected של יקבי כרמל שגם לא היה להיט אבל היה סיפתח ליינות ישראלים מצויינים אחרים.

הקברנה סוביניון 2006 של יקב רות היה תענוג – אדמתי, בשרני, וממש נהניתי ממנו.

צרעה (יודן הילס ? 2004 ) – היה גם כן טוב. לא זוכר רשמים מדויקים אבל אני כן זוכר שהוא יהיה הקנייה הבאה שלי.

בין לבין רצו גם בקבוקים של סמירנוף, לימונצ'לו וילה מאסה,ג'וני בלק לייבל ועוד איזה יין של עמק האלה שאני לא זוכר איזה ומאיזה שנה אבל גם הוא היה טוב..

בכל מקרה, כמו שאתם מבינים היה ממש כיף ועוד חודש כשלי תהיה יומלדת (28.5) אז העניינים צפויים לחזור על עצמם..

בימים אלו אני מעוניין לשנות טיפה את העיצוב של הבלוג כך שניתן יהיה להוסיף כל מיני אפשרויות שהעיצוב הנוכחי לא מאפשר.

השאלה שלי אליכם היא מה הייתם רוצים לראות ומה לא ?

 מה חסר לכם בבלוג או שנראה לכם מיותר ?

כל הצעה\רעיון\ביקורת תתקבלנא בברכה.

היום הסט. פטריקס דיי, רק רציתי לאחל לכל עם ישראל המרגיש ביום חג זה את חציו האירי חג שמח וגינס קרה מתמיד !!

 ומצורפות התמונות של הויסקי החדשים שהגיעו בחודש האחרון..

משמאל לימין: אולד פאולטני 12, באומור 12, טמנוולין 14, גלן מוראי 12, אוכנטושן 10.

כששמעתי שגראנטס 12 ו18 זכו לכל מיני פרסים – לא התרשמתי, אחרי הכל גראנטס הוא די בתחתית הרשימה אצלי וכך גם אמרתי לידיד פיני אך למרבה ההפתעה הוא טען בתוקף שה 12 וה 18 הם שונים לגמרי ושאפשר לשתות אותם בכיף ואז הוא הציע שנערוך טעימה עיוורת של כמה ויסקים סקוטים ונראה את ההבדל.

פיימוס גראוס, גוני רד לייבל, דיוארס, שיבאס ריגל, גראנטס 12 בורבון פיניש, וגראנטס 18 פורט פיניש הם הויסקי שנטעמו והמסקנות היו די ברורות. הגוני אדום,שיבאס ופיימוס גראוס קיבלו את הציונים הנמוכים, מקום שלישי הגיע גראנטס 18 מקום שני (למרבה ההפתעה) הדיוארס הפשוט והעממי וגראנטס 12 זכה למקום הראשון.

לומר את האמת לא הערכתי מספיק את הדיוארס שבאותו ערב התרשמתי ממנו מאוד, וכל זה כמובן לא מוריד מהגראנטס שבאמת החליק יופי בגרון במין מרקם שמנוני עדין ואלגנטיות לא אופיינית.  אני אמנם עדיין איתן בדעתי ששום ויסקי סקוטי לא יכול לגרום לחצי מההנאה שנותן סינגל מאלט אך אפשר ללמוד מהערב לא לפסול שום ויסקי מראש והדרך הכי טובה להוכיח לעצמך מהו ויסקי טוב זה בטעימה עיוורת.

שיהיה סופ"ש מצוין ותבואו לבקר.                                                                           

"אנחנו נממן כל קורס מקצועי שתבחר ! " אמרו לי הורי במחשבה שאני ילך לאיזה קורס חשבונאות או מחשבים מתקדם אבל מה שבטוח זה ש"אני רוצה קורס ברמנים" הם לא ציפו לשמוע… אבל בלתת ברירה נאלצו לעמוד בהסכם וכך הכל התחיל.

כבר בשיעור הראשון שמתי לב שאני היחיד שמעניין אותו השיעור יותר מאשר השתייה בסופו.. (הודות למורי ורבי רונן צור) כמובן שבשיעור השלישי כבר דיקלמתי את כל סוגי המותגים, ההגדרות, הכוסות וצורות ההגשה ובשיעור השישי כבר התקלתי את מורי בשאלת "מי זה המאסטר דיסטילר של ג'ק דניאלס ??", שאלה לא אופיינית בעליל בקורס ברמנים של היום… מפה לשם סיימתי את הקורס וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. והנה אני היום, רוצה ללמוד ולהכיר עוד יותר מפעם אבל גם עם מספר לא מבוטל שלא תובנות, ניסיונות והמלצות שאותם אני רוצה לשתף אתכם.. אז קחו כוס לואו-בול, תמלאו אותה בנוזל חום-צהוב המכונה "ויסקי", תוסיפו קרח לפי טעמכם ואיך אומר איש גדול בשם מודי בר-און בפשטות, "תבלו".