מחשבות של שיכור מהחיים

אז אתמול היה יומלדת לחברה טובה מהלימודים ונאספנו עם עוד כמה חברה לחגוג לה אותו (בערך 10 איש).

 נתחיל בברכת מזל טוב ענק !! ללאנה ועד 120.. היה תענוג וממש נהניתי, אז תודה לך על אירוע פצצתי.

למה אני מספר את זה פה ? כי היה גם אלכוהול. והרבה.

הכל התחיל בסנגריה (אריזה של כמה ליטרים טובים..) ששתיתי ממנה 3 כוסות ונהניתי מכל אחת מהן, מתוק, עדין, ותענוג לשתיה.

אחרי זה הגיעו הסטייקים והיינות, התחלנו בכמה יינות פשוטים שאני לא זוכר את שמם וכנראה שאני גם לא אמור לזכור, עד שהגיע היין האדום המבעבע שבנוסף לזה שהיה ממש טעים לקחתי חלק ממנו הביתה.. (תודה לעמית שחשב שהוא נהג פורמולה 1 אחרי מירוץ ודאג שכולנו נשתתף בשמחה.. כולל החולצה הלבנה שלי..).

לאחר מכן 2 בקבוקי הרדיס וויאג' שדי אהבתי (בלנד של פטיט ורדו ועוד משהו..) שנגמרו במהירות.

לפני שהבקבוקים האלה נגמרו הגיע קברנה סוביניון Selected של יקבי כרמל שגם לא היה להיט אבל היה סיפתח ליינות ישראלים מצויינים אחרים.

הקברנה סוביניון 2006 של יקב רות היה תענוג – אדמתי, בשרני, וממש נהניתי ממנו.

צרעה (יודן הילס ? 2004 ) – היה גם כן טוב. לא זוכר רשמים מדויקים אבל אני כן זוכר שהוא יהיה הקנייה הבאה שלי.

בין לבין רצו גם בקבוקים של סמירנוף, לימונצ'לו וילה מאסה,ג'וני בלק לייבל ועוד איזה יין של עמק האלה שאני לא זוכר איזה ומאיזה שנה אבל גם הוא היה טוב..

בכל מקרה, כמו שאתם מבינים היה ממש כיף ועוד חודש כשלי תהיה יומלדת (28.5) אז העניינים צפויים לחזור על עצמם..

אז נגמרה לה תקופת המבחנים ויוצאים לפגרה אבל רק של שבועיים.. כי אחרי זה מתחילה עוד אחת.. אבל לא בשביל זה נתכנסנו פה אלא בשביל לדבר על מה שאנחנו באמת אוהבים – אלכוהול.

אז לפני הכל.. שבוע שעבר יצא לי לטעום 3 יינות שאני מזהיר אתכם שלא תתקרבו אליהם ושמם הם : ז'אן בלמון – קברנה, וקאזה דה לואיג'י (צ'ילה) מרלו וקברנה. יש דבר כזה יין לא טוב ויש יין גרוע. אלה גרועים..

נמשיך הלאה..

הפעם אירוע משמח לשם שינוי. אחד הלקוחות הקבועים בפאב הזמין גלנפידיך 21, ותו"כ כדי דיבור על ויסקים שאנחנו אוהבים סיפרתי לו שלא יצא לי לטעום עדיין את הגלן שלו. באותו רגע הוא אמר לי להביא כוס ומפה לשם הנה אני שותה גלנפידיך 21. ההתרגשות הייתה רבה, לא כל יום יוצא לי לטעום ויסקי ברמה הזאת.

בשלב ההרחה העץ בלט מאוד ואפשר היה להרגיש שלרום יש קשר חויסקי הזה (סיומת בחבית רום). הצבע הכהה והריח החזק בישרו על ויסקי מורכב מעניין ואולי אפילו שונה ממה שהכרתי אבל להפתעתי הוא לא היה כזה. הרום בהחלט מורגש היטב אבל בטעימה עיוורת בחיים לא הייתי נותן לו 21.. ציפיתי להרבה יותר. הסיומת שלו דווקא הייתה טובה וארוכה ושם זה כבר כאילו שתיתי הרגע רום. באותו משמרת, ראיתי שבבקבוק של הגלנפידיך 15 נשארה כמעט מנה והחלטתי לקנות אותה לכל מקרה שיהיה לי בבית, אם פתאום יתחשק לי.. וכך נוספה לבר הביתי מנה של גלנפידיך 15.

עוד דבר מאוד מעניין שרציתי לספר עליו זה ליקר שאני מאוד מאוד אוהב  ולטעמי זה הליקר הטוב ביותר שמיוצר בארץ.

הסיפור מאחורי הליקר הזה הוא שזה בעצם ברנדי תפוזים של כרמל בשם "סברה" שאני בטוח שכולכם מכירים.. אין מה לומר, מתוק חזק, מעניין ואם תשאלו אותי – טוב בהרבה מהקוואנטרו או הגרנד מרינייה שנפוצים היום בעולם ומחירו הוא 90 ש"ח בלבד.. כמעט שליש מהשאר. ממליץ לכולכם.

לא רציתי להעמיס היום אבל בפוסט הבא ידובר על טעימות של ויסקי מאוד מיוחדים.. אז תהנו לכם ונפגש בשמחות.. יאללה פרארי !!