מחשבות של שיכור מהחיים

אלא גם יין בכלל לא רע.

יצא לי לטעום מספר יינות היום, 3 מהם, מגיעים מיקב ארג’נטו הארגנטינאי- מרלו, מלבק, וקברנה סוביניון.

היקב קם בשנת 1999 במנדוזה,ארגנטינה ומשמעות השם זה כסף (המתכת..), האזור שבו ממוקם היקב זה האזור המרכזי בארגנטינה לייצור יין ו80% מיינות ארגנטינה באי מהאזור הזה שנמצא למרגלות האנדים בגבולה המערבי של ארגנטינה (פרובינציית מנדוזה).

 שלושת היינות מבוססים על אותו ענב בלבד (100% מרלו\100% מלבק\100% קברנה סוביניון) ואפשר להרגיש זאת היטב ביין ואי אפשר להתבלבל ביניהם כל אחד מהם עונה בצורה קלאסית לסוג ממנו עשוי.

הקברנה פירותי, גוף בינוני, מעט חמצמץ ומאוד נעים לשתיה. המלבק (פעם ראשונה שאני שותה כזה) גם כן היה מאוד נעים לשתיה ואפילו נהניתי ממנו יותר והצלחתי לפרק אותו הרבה יותר בקלות אבל הוא גם הראשון ששתיתי ככה שאולי זה לא חוכמה (חבל שיש כאלה רק בארגנטינה). המרלו היה גם כן מאוד אופייני לסוגו, מאוד מפולפל ולא קל לשתיה כמו האחרים וממנו קצת פחות נהניתי. בנוסף טעמתי עוד איזה מרלו צרפתי “ז’אן בלמון” שגם הוא לא היה משהו ובשבילו אף נזקקתי למרקקה.

הארג’נטואים מיובאים לארץ ע”י חברת הכרם ומחירם הוא בסביבות ה 45 ש”ח שזה נותן אחלה תמורה למחיר וממש אפשר להנות מהיינות האלו.

לסיום רק רציתי לספר שיש למה לצפות כי קיבלתי 3 ויסקי חדשים – אולד פולטני 12, אוכנטושן 10 וטמאוולין 14 (מבוקבק עצמאית ע”י גורדון ומקפיל) ובקרוב מאוד רשמי טעימה אז נפגש בשמחות