מחשבות של שיכור מהחיים

בימים אלו אני מעוניין לשנות טיפה את העיצוב של הבלוג כך שניתן יהיה להוסיף כל מיני אפשרויות שהעיצוב הנוכחי לא מאפשר.

השאלה שלי אליכם היא מה הייתם רוצים לראות ומה לא ?

 מה חסר לכם בבלוג או שנראה לכם מיותר ?

כל הצעה\רעיון\ביקורת תתקבלנא בברכה.

ה"(ב)" באמצע לא קשורה זה פשוט התאים..

אבל לא התכנסנו כאן כדי לדון בבחירות המשעממות של ארה"ב.. מילא מישהו שם היה שותה איזה סינגל אבל כמו שזה נראה יש שם קרב בין גין-טוניק לבין מים מינרלים אז עזבו אתכם..

אני אוהב קיץ. מאוד אוהב קיץ. למה ? כי זה ההפך מחורף שאותו אני שונא.. וחוץ מזה, אפשר להתחיל להוציא את משקאות המקפיא הנפלאים ובראשם צועד בפער ניכר הבקבוק הירוק הארוך והצר. הוא צכ'י ואפילו טוב יותר מקני ויליאמס – שמו בישראל – בחרובקה.

הטעם הנפלא של הבחרבוקה מסביר למה כל קיץ אני מסיים משהו כמו 8 בקבוקים.. הוא פשוט משקה שכיף לשתות בכל זמן, אחרי ארוחה, בים, סתם קפוא, בקוקטיילים ובקיצור בכל זמן. הוא מר אבל במידה הנכונה , עשבוני כמו שצריך, מתוק אבל כזה שכיף לשתות, חזק אבל לא דופק תראש והכי חשוב שהוא זול. פשוט תענוג. אז תעשו לעצמכם טובה ותמזגו כוסית ולחיים ! (מי שאין לו שירוץ יקנה)

חוץ מזה החלטתי לטעום עוד מלבק, מלבד הארג'נטו והפעם היה זה תורו ה"אלאמוס".

יין טוב, לא מדהים אבל בהחלט כזה שכיף לשתות, כמעט שחור בצבע, מרגישים היטב תבלינים ואפילו טיפה אדמה, לא פירותי אבל בהחלט מעניין ושווה את הכסף – 45 שקלים.

וסיפור מצחיק אחרון.. לפני איזה שבוע נכנס תייר סקוטי לפאב שבו אני עובד, וקורא לי "סיר". אני בצחקוק רב אומר לו "i dont think i am old enough that you can call me sir" אז הוא גם צוחק ואומר לי "any one who pours me a guinness is old enough to be called sir". 10 דקות אחרי זה נכנס חבר שלו וקורא לי "gentelman.."… פשוט חולה על הבריטים האלה ! חבל שאין להם נבחרת טובה..

 בפוסט הבא רשמי טעימה של גלנפידיך 21..

היום הסט. פטריקס דיי, רק רציתי לאחל לכל עם ישראל המרגיש ביום חג זה את חציו האירי חג שמח וגינס קרה מתמיד !!

 ומצורפות התמונות של הויסקי החדשים שהגיעו בחודש האחרון..

משמאל לימין: אולד פאולטני 12, באומור 12, טמנוולין 14, גלן מוראי 12, אוכנטושן 10.

אלא גם יין בכלל לא רע.

יצא לי לטעום מספר יינות היום, 3 מהם, מגיעים מיקב ארג'נטו הארגנטינאי- מרלו, מלבק, וקברנה סוביניון.

היקב קם בשנת 1999 במנדוזה,ארגנטינה ומשמעות השם זה כסף (המתכת..), האזור שבו ממוקם היקב זה האזור המרכזי בארגנטינה לייצור יין ו80% מיינות ארגנטינה באי מהאזור הזה שנמצא למרגלות האנדים בגבולה המערבי של ארגנטינה (פרובינציית מנדוזה).

 שלושת היינות מבוססים על אותו ענב בלבד (100% מרלו\100% מלבק\100% קברנה סוביניון) ואפשר להרגיש זאת היטב ביין ואי אפשר להתבלבל ביניהם כל אחד מהם עונה בצורה קלאסית לסוג ממנו עשוי.

הקברנה פירותי, גוף בינוני, מעט חמצמץ ומאוד נעים לשתיה. המלבק (פעם ראשונה שאני שותה כזה) גם כן היה מאוד נעים לשתיה ואפילו נהניתי ממנו יותר והצלחתי לפרק אותו הרבה יותר בקלות אבל הוא גם הראשון ששתיתי ככה שאולי זה לא חוכמה (חבל שיש כאלה רק בארגנטינה). המרלו היה גם כן מאוד אופייני לסוגו, מאוד מפולפל ולא קל לשתיה כמו האחרים וממנו קצת פחות נהניתי. בנוסף טעמתי עוד איזה מרלו צרפתי "ז'אן בלמון" שגם הוא לא היה משהו ובשבילו אף נזקקתי למרקקה.

הארג'נטואים מיובאים לארץ ע"י חברת הכרם ומחירם הוא בסביבות ה 45 ש"ח שזה נותן אחלה תמורה למחיר וממש אפשר להנות מהיינות האלו.

לסיום רק רציתי לספר שיש למה לצפות כי קיבלתי 3 ויסקי חדשים – אולד פולטני 12, אוכנטושן 10 וטמאוולין 14 (מבוקבק עצמאית ע"י גורדון ומקפיל) ובקרוב מאוד רשמי טעימה אז נפגש בשמחות