מחשבות של שיכור מהחיים

לפני שאני מתחיל את הפוסט הזה, רציתי להתנצל בפני קוראיי הנאמנים על כך ששבועיים לא הופיע שום פוסט חדש וזאת עקב תקלות במחשב ושירות מילואים שאף פעם לא בא בזמן טוב..

אז לאחר שהסדרנו את העניין הזה אפשר להתפנות לעניינים החשובים באמת שהם לא אחרים מאשר סינגלים מאלטים וקרובי משפחתם.
הרבה ויסקי שתיתי בשבועיים האחרונים, זה התחיל ברויאל לוכנגר 12 ואייל אוף ג'ורה 10.
רויאל לוכנגר הוא ויסקי היילנדס טיפוסי והוא המאלט העיקרי בבלנד של ג'וני ווקר בלו לייבל, מאוד הזכיר לי את הגלנליווט ואין סיכוי שהייתי מבדיל ביניהם בטעימה עיוורת, אם לומר את האמת לא התלהבתי ממנו מאוד אבל בהחלט ויסקי שכיף לשתות ולשבת עליו זמן ארוך והוא תמורה טובה למחיר – 48 ש"ח.
האייל אוף ג'ורה היה הרבה יותר לטעמי, שוב פעם ויסקי עדין וכיפי ובלגימה הראשונה הוא הזכיר מאוד את הרויאל לוכנגר אבל בהמשך אפשר היה להרגיש את השוני, קצת מלוח, פחות מעושן, סיומת ארוכה ונעימה יותר ולכן בסיכום של שני הויסקי אני בהחלט יכול לומר שנהניתי יותר מהאייל אוף ג'ורה מה גם שמחירו – 43 ש"ח הוא בהחלט מציאה ויסיכימו איתי רבים.
ביום שישי הסיפור היה מעניין הרבה יותר.
בתור חובב ויסקי מושבע ואחד שיודע כמה דברים על ויסקי, עשיתי ערב טעימות ויסקי סקוטי לאבא שלי וחבריו, בסך הכל 20 ומשהו איש..
הערב היה בנוי מ5 סוגי ויסקי עם הסברים קצרים על כל אחד ועל כמה דברים שמסביב, הויסקי היו (לפי סדר הטעימה) :
בושמילס – נציג אירי, J&B – נציג הבלנדים, לדאייג - נציג הסינגלים הצעירים, טוברמורי 10- מאוזן שמשלב קצת מכל דבר וארדבג 10 – נציג הויסקיים המעושנים מאיילה.
יחד עם כל ויסקי הסברתי כל מיני דברים כמו ההסטוריה של הויסקי האירי והסקוטי עם התחייסות לאירועים מעצבים בתחום, עברנו בקצרה על דרך הכנת ויסקי, חוקי הויסקי הסקוטי והגדרותיו וכמובן אזורי הויסקי של סקוטלנד.
לסיכום אפשר היה לומר שהערב היה די מוצלח, גם מי ששותה ויסקי וגם מי ששותה פחות, כולם שתו ולמדו קצת פרטים מעניינים בכל מיני נושאים ולפי מה שהבנתי האנשים גם מאוד נהנו.
בסוף הערב פתחנו עוד בקבוק של גלנפידיך קאורן רזרב וממש נהניתי ממנו, ויסקי כבולי שממש לא מזכיר את אחיו התאום בן ה 12 הפשוט.
הקאורן רזרב הוא גלנפידיך 12 שיושן בחביות שהיה בהן ויסקי מאיילה ומשם הטעם הכבולי, אני ציפיתי לטעם עדין של כבול אבל אפשר היה להרגיש אותו יופי בויסקי, אבל מצד שני זה היה אחרי הארדבג אז אולי זה רק אני.

אני חושב שאפשר לומר שהיה סופ"ש די מוצלח מבחינת שתיית ויסקי ואני מאוד מקווה שהשבוע הקרוב יהיה לא פחות מוצלח בשבילי ובשבילכם ושנפגש בסופו בפוסט נוסף אז פשוט תבלו.

כמו שחלקכם ודאי שמעתם, וודקה חדשה עומדת להגיע לארץ אבל אל תטעו כי זו לא סתם עוד וודקה אלא רעיון די מעניין שכבר קוצר הצלחה רבה בארה"ב ואני מאמין שזה יתפוס גם בארץ.

הוודקה נקראת P.I.N.K וודקה ומה שמיוחד בה זה שהיא וודקה "אולטרא-פרימיום" ומכילה נוסחה חדשנית של קפאין וגוארנה בתוכה. הוודקה שייכת לחברת P.I.N.K SPIRITS ומיובאת לארץ ע"י ל.ספיריטס והיא רק המשקה הראשון מתוך קבוצת משקאות כמו ג'ין, רום, טקילה ועוד.. שכולם יהיו באותו מתכון של משקה איכותי בשילוב של קפאין וגוארנה.

נפגשתי עם רועי, המנכ"ל של ל.ספיריטס, להכרות עם הוודקה ובאתי ברגשות מעורבים. מצד אחד אני איש של ויסקי ולא שתיתי וודקה כבר המון זמן ומצד שני לא כל יום יוצא לי לסקר וודקה חדשה שמגיעה לארץ ולמזלי, מהר מאוד התחלתי להצטער על זה שמזמן לא שתיתי וודקה כי זו הייתה באמת וודקה מצויינת.

הבקבוק של הוודקה זכה בארה"ב לפרס של הבקבוק היפה ביותר ואם לומר את האמת אז בהתחלה לא כלכך התלהבתי ממנו אבל אחרי כמה הסברים ואחרי הדגמה קצרה של תאורה מיוחדת של הבקבוק הבנתי שזה באמת בקבוק יפה. הוודקה עצמה מאוד חלקה ומרגישים ששותים וודקה איכותית, את הקפאין והגוראנה לא מרגישים בטעם (אני משום מה חשבתי שכן מרגישים..) ומנה של 50cc שקולה ל4\3 כוס קפה או חצי פחית של רדבול.

מחיר הוודקה יהיה זול יותר מכל וודקות הפרימיום שיש בארץ (סטולי שחור,לבל,גריי גוס וכו..) ועם הרפורמה המתוכננת במכס מחירה יהיה זול יותר עם זאת היא עדיין וודקה פרימיום ולכן מחירה יהיה בהתאם.

המתוג P.I.N.K עצמו יוצא לא רק עם ליין משקאות אלא גם עם שורה של אביזרים (די מגניב אני חייב לציין) כמו כוס סטיקלייט ששוברים משהו מלמטה והיא נהיית זוהרת או כוס גדולה לקוקטיילים שמתאימה גם לשייקר בוסטון, ויש כמובן דיסק עם מתכונים וספרון מתכונים נחמד. ההשקה של הוודקה מתוכננת לסוף ינואר ובהתחלה יהיה ניתן להשיגה רק במרכז ועד אוגוסט היא מתוכננת כבר להיות בפריסה ארצית.

לסיום אני רוצה להודות לרועי על הכוסות, על הטעימות ועל האירוח, ואני מקווה שהוודקה תצליח ובהמשך גם שאר המוצרים, אני בכל מקרה התלהבתי ממנה.

לאחרונה אני מוצא את עצמי שותה יותר מדי ליקרים מתוקים, לעיתים אף יותר מויסקי ואני מתחיל להיות מודאג.

אני אוהב מאוד ויסקי, מאוד מאוד מאוד אבל משום מה, בזמן האחרון בכל פעם שאני מסתכל בבר הביתי אני מוזג לעצמי אחת משניים: קואנטרו או בנידקטין.

קואנטרו זהו ליקר תפוזים איכותי מאוד שמגיע אלינו מצרפת ובחוזק של 40%, המזקקה נמצאת ליד עיירה בשם "angers" לא רחוק מפריס. התפוזים שמהם עשוי הליקר מגיעים מדרום אמריקה והקאריביים אבל תהליך הייצור עצמו מתבצע בצרפת. הליקר שייך לחברה "רמי-קואנטרו" אותה חברה שמייצרת את הקוניאק הנפלא – רמי מרטן.

הבנידקטין גם כן ליקר צרפתי שעשוי מעשבים (27 במספר) ובסיסו האלכוהולי הוא סלק סוכר ולא ברנדי\קוניאק כמו שרבים חושבים שהוא עשוי מהם. כיום, יש אנשים הטוענים שזהו הליקר העתיק ביותר בעולם שלראשונה הומצא ע"י ברנרדו וינצ'לי – נזיר בנידקטי במנזר כלשהו בנורמנדי. המתכון של הבנידיקטין הוא סודי ורבים ניסו לחקות אותו ללא הצלחה ובמנזר עצמו ניתן למצוא את "אולם החיקויים" שבו מוצגים לראווה כל מיני משקאות שניסו לחקות הבנידקטין ללא הצלחה.

שני הליקרים מפורסמים מאוד במתיקות שלהם, במרקם העדין והשמנוני שלהם, בטעמם שכשאתה שאתה שותה אותם אתה יודע שזה משהו מיוחד.

אז לפני שאנחנו נפרדים, שיהיה לכם שבוע טוב ומי שעוד לא טעם אחד מהשניים אז כדי שיזדרז, מי שכן טעם יודע שיטעם שוב.

"קליינליש" ?? איזה סקוטי קורא לויסקי שלו "קליינליש" ??

זה קרה היום (יום שבת 1.12.07) כשיישבתי עם חברי הטוב תום באדיסון, והשם "קליינליש"  (14) צץ לו מבין השורות, אחרי הכל שמעתי הרבה המלצות עליו אבל לך תוציא 60 שקל על ויסקי שנשמע כמו השם של הרב המקומי. בכל מקרה אמרתי לעצמי שהיום זה היום שבו נטעם אותו לראשונה.

ואכן לא התאכזבתי, ויסקי עשיר, ארומטי להפליא, מלא בטעמים ופשוט תענוג צרוף שמתחיל בקצה של האף, עובר בחך, מתחת ללשון במורד הגרון ואפילו הכבד לא שוכח להודות על המתנה הנפלאה. הציניקים שבינכם יגידו שניתן לומר זאת על כל סינגל מאלט ואני בטח יסכים אבל אני מוכן להשבע שיש בו משהו מיוחד. לא הצלחתי לזהות בו יותר מדי טעמים אחרי הכל כששותים לפרויג בכמות מסחרית אז קשה להתרגל למשהו אחר אבל מה שכן זיהיתי בו זה סיומת מעושנת משהו ואולי אפילו משהושמזכיר תפוזים או פירות הדר מה שבטוח זה שהויסקי הזה בהחלט נכנס לרשימת הקניות שלי וזה ממש לא בא ברגל.

באמצע השבוע יצא לי לשתות עוד ויסקי בפעם הראשונה, אני יודע שרבים מכם יצחקו עלי ואולי יוסיפו תמיהה ופליאה על כך שמישהו שקורא לעצמו חובב ויסקי לא טעם עד היום את הויסקי הזה אבל להגנתי יאמר שבכל פעם שרציתי קרא שבסוף הלכתי על משהו אחר אבל לבסוף טעמתי אותו, הגלנליוט 12

אם לומר את האמת לא התלהבתי ממנו יותר מדי, נכון שתענוג לשתות אותו וזה ויסקי נהדר אבל ציפיתי ממנו להרבה יותר. ניסיתי ובאמת שניסיתי להריח, להרגיש, למצוא בו משהו לכתוב עליו אבל פשוט לא הצלחתי, לא היה בו שום דבר בולט או ייחודי שאפשר להרגיש ולהגיד עליו " זה גלנליווט".

אם אני יסכם שבוע לפי כמות ואיכות הויסקי ששתיתי בו אני יכול להגיד שהיה שבוע בינוני שנגמר בצורה נפלאה ואני מקווה שככה יתחיל השבוע הקרוב.

אז שיהיה גם לכם שבוע טוב ותגידו מה אתם חושבים על הויסקי המדוברים, מעניין אותי לשמוע.