מחשבות של שיכור מהחיים

אחר צהריים בהיר, באמצע טורניר פרו אבולשן סוער בפלייסטיישן מצלצל הטלפון, אני בודק מי זה שעבורו אני יעצור משחק חשוב כלכך ומסתבר שטוב שעניתי.

מהצד השני היה חבר שידע שאני מחפש עיסוקים בעיר מגורי החדשה (חיפה) ושאל אם אני מעוניין לעבוד איזה יום בתור מטעים יין באירוע של חברת הכרם בחיפה שבו ייטעמו יינות "קולומביה קרסט" בנוכחות מנכ"ל היקב מר אל פורטנוי. בלי לחשוב פעמיים עניתי בחיוב וכך מצאתי את עצמי מוזג יין לכל העוסקים בתחום האלכהול באזור הצפון. אני לא אפרט על הערב עצמו אבל מה שחשוב זה שבסופו חזרתי הביתה עם 5 יינות ועליהם אני דווקא כן ארחיב.

המאכזב מכל החמישה הוא דווקא השרדונה 2004 שבא עם הרבה ציפייה והמלצות ומה אני יגיד לכם ? לא להיט.. אני אמנם לא שותה יין הרבה ולא ניחנתי בחושים על טבעיים אבל בקושי הצלחתי לנתח טעמים מהיין הזה.. משהו שמזכיר אגוזים אולי קצת פרות הדר אבל לא יותר מזה.

לעומת השרדונה, הריזלינג והגוורצטרמינר 2005 דווקא כן מצאו חן בעיני מאוד. הגוורצ כשמו כן הוא, נעים מאוד ומסקרן, מלא בטעמים שונים ומגוונים שבכל לגימה מרגישים משהו שונה.. פעם גוון פרחוני ופעם אגוזי, לפעמים פירותי אבל גם מריר. הריזלינג גם הוא הפתיע לטובה ומתיקות נעימה מאוד גרמה לכך שאפילו הלכתי וקניתי אחד (אני לא קונה יין כמעט בכלל).

הקברנה סוביניון והמרלו 2005 היו תענוג גם כן, אמנם לא אותה הנאה מהשניים הקודמים אבל בוודראי שעמדו בכבוד בציפיות. אם תבקשו ממני המלצה ליין אז על הריזלינג והגוורצטרינר אני ממליץ בחום ואני חושב שזה תמורה נאה מאוד למחיר (בסביבות 50 ש"ח) ואילו לגבי האחרים אני לא חושב שאמליץ עליהם אבל אם בכל זאת אתם מחפשים לטעום משהו שונה אז תנסו ותגידו מה דעתכם.

ודבר קטן נוסף שקצת לא קשור.. קראתי היום באחד העיתונים ציטוט של בכיר סורי שאמר " אנחנו באים לדבר על הגולן". תחשבו איזה מצחיק זה יהיה אם אולמרט יבוא ויגיד להם " בואו נדבר על הגולן. מתי פעם אחרונה עשיתם את הג'ילבון ??"

אז שיהיה שבוע טוב..